טוקבק, הכלב שלי, החליט שהוא לא רוצה לחרבן יותר בחוץ, מעכשיו הוא יוצא עמי או עם בת זוגתי לטיול ואיך שחוזרים הוא מחרבן במפתן הדלת, למען השכנים יראו ויחראו. אילולא הייתי אדם הומניטרי עד בחילה קלה, מזמן הייתי מראה לנבלה מאיפה משתין הדג. ’טוקבק!‘ אני צועק ’למה לעזאזל אתה לא מחרבן בחוץ!?‘ והוא מסתכל עלי במבט של פודל, אולי בגלל שהוא פודל.

יום אחת בת זוגתי, שתחיה, הציעה שנקח אותו לטיול ובדיוק מתי שנחזור למפתן דלתנו, נעשה עבודה איטלקית ונרוץ בחזרה לגינה. כך, היא הוסיפה, אולי נוכל לגרום לכלב כבר להרגיש את הלחץ ולעשות את צרכיו הדוחים ביותר בגינה, וכך היה; או בערך. הוצאנו את טוקבק לטיול ארוך ארוך, גמענו את רמת גן מהצד המכוער של ז‘בוטינסקי אל הצד המכוער יותר וטוקבק בשלו, מקשקש ומריח, מדי פעם מרים רגל ומדי פעם מטיל את מימיו. ממש כלב לתפארת.

אחרי שכבר היינו, שלושתנו, תשושים. חזרנו לכניסה לבניין ואחרי שטיפסנו קומה אחת לדירה שלנו, באמת טוקבק החליט לעשות את דברו. מהר צעקנו, ’טוקבק! בוא! בוא יוצאים!‘ והוא כמו הכלב המחונך כמעט, שהוא, רץ אחרנו בזנב מקשקש כאילו לעולם לא עשינו את צעדת החיים לאורך ז‘בוטינסקי.

בגינה, טוקבק השתולל והשתובב ואף רדף אחרי חתול שלאחר מכן תפס אותו והם שחקו כמו גורים שטופי זימה על הדשא המקומי. האישה, בלחישה אמרה לי ’אולי אין לו קקי היום, הוא באמת לא אכל הרבה בבוקר‘, שאלתי אותה למה לעזאזל היא לוחשת, הרי הכלב המפגר הזה לא מבין מילה ממה שאנו אומרים, היא הסתכלה עלי במבט הפודל שלה, כאילו נעלבת בשמו. מה שהיה מוזר, היא בכלל לא פודלית. ליטפתי אותה קלות מאחורי האוזן, היא קשקשה בזנבה ולקקה באוזני.

קראנו לטוקבק שיבוא הביתה, ושוב כמו רס“ר משמעת ביום הטקס בהר הרצל, עמד למרגלותינו בשלשות וליווה אותנו לדירה. פתחנו את הדלת ונכנסנו, טוקבק הסתכל עלי, הסתכלתי בחזרה. נדמה היה לי שקראתי מאחורי עיניו את המחשבה ’קקי, קקי, קקי, קקי, בית, קקי, קקי‘ סיננתי לו מבין שיני הצהובות בזעם: ’שלא תעיז טוקבק!‘ והוא כנראה לקח את זה כהסכמה גורפת של שני הצדדים המעורבים בדיון וקימר את גבו. כשהוא סיים לעשות את צרכיו ריחמתי עליו קצת, ואז על עצמי.

אה כן, זה סיפור קצר, פרי עטי. אין לי בת זוג פודלית וגם לא פודל בן זוג.

(הערת הכותב הסוטה: התאפקתי לא לכתוב בסוף הפסקה הרביעית ’וחזרה להריח את ישבני‘ אך נקמתי את נקמת העורך וצירפתי זאת כהערת הכותב.)

תגובות תהיינה מבורכות ומוברחות.